פסק-דין בתיק ב"ל 4956/08

1.       התובעת עבדה למחייתה הן כעצמאית (שאינה עונה על הגדרת עובד עצמאי) והן כשכירה (לפי צו סווג מבוטחים). ביום 4.5.04 ילדה התובעת תאומות וחזרה לעבודתה במהלך שנת 2004 באופן חלקי. קודם ללידה שהתה התובעת בחופשת לידה. בין התובעת לבין הנתבע התעוררו חילוקי דיעות לגבי השכר הקובע לחישוב שמירת ההריון ודמי הלידה. בהמשך לא שולמו לתובעת קצבאות הילדים עבור שתי הבנות ובהמשך התקבלה קצבה חלקית, וגם על הטעמים לכך נחלקו הדיעות. בין היתר נטען כי לתובעת חובות משנים עברו וכי כתוצאה מעדכון שומות נוצרה יתרת חובה בדמי ביטוח.

2.       בהליך לא קצר הצלחנו בסופו של יום להגיע להסכמות תחשיביות בכל הנוגע ל'שכר הקובע' ולשיעור גמלת שמירת ההריון ודמי הלידה המגיעים לתובעת. כמו כן, להסכמה בכל הנוגע לסכום קצבאות הילדים המגיעות לתובעת.

3.       עוד הגיעו הצדדים להסכמות לגבי תשלום חלק מקצבאות הילדים. המחלוקות שנותרו היו בשתי סוגיות : האחת, תחשיב הפרשי הצמדה לענין דמי הלידה וגמלת שמירת ההריון; השניה, נוגעת לשאלה האם סך של 10,454 ש"ח מקצבאות הילדים נפרע כטענת הנתבע בדרך של קיזוז חובות של התובעת בגין דמי לידה ובגין תשלומי יתר עקב שמירת ההריון ודמי הלידה. באשר למחלוקת השניה, הוסכם כי יומצא ע"י הנתבע תחשיב מפורט המפרט "כל סכום מתי הוא קוזז ומדוע נוצר הסכום".

קיזוזים

4.       בשל עיצומי פרקליטי הנתבע חל עיכוב בהמצאת התחשיב כאמור, וזה הומצא וכלל תעודת ציבור של הגב' תקווה בן שטרית - מרכזת גמלאות במשפחה בסניף ראשן לציון . מהתע"צ עולה כי סך של 3,000 ש"ח קוזז בגין חוב בדמי ביטוח במהלך התקופה שמחודש 5/04 - 7/05 וכי סך של 7,334 ש"ח קוזז בגין חובה של התובעת בדמי לידה. לגבי ההפרש - 120 ש"ח נטען כי הוא הוחזר לתובעת מחשבון הבעל, אך לא הובאה ראיה לכך.

5.       דין טענות הנתבע לגבי הקיזוז להדחות, משלא הוכחו הטענות בקיזוז:

לענין חוב דמי גביה - בדיון מיום 29.2.12 הבהירה הגב' בן שטרית שאין היא יודעת להסביר את מקור החוב בדמי גביה. די בכך כדי לקבוע כי לא הוכחה הטענה.

לענין קיזוז חוב בדמי לידה - מהתע"צ עולה כי מדובר על קיזוזים מחודש 8/05 ועד לחודש 6/09. אך יחד עם זאת כלל לא ברור מהיכן החוב בדמי לידה.

לאמור לעיל נוסיף, כי לנתבע ישנה בעיה מונית להסביר ב'לשון בני אדם' את תחשיבי הזכות והחובה. שוב ושוב נתקבל בית הדין בתע"צ שבה פלוני יודע להסביר את היבט אחד (גביה) ואלמוני להסביר היבט אחר (גמלאות). לא בכדי הוגשו לתיק זה מספר תע"צים במהלך ההליך. אלא שגם תע"צים אלה אינם מאפשרים מעקב והתחקות אחר סיבות התחשיב. טוב יעשה הנתבע אם ידע להציג את התחשיבים, למשל, בדרך בה מוצג כרטיס עו"ש בכל תכנת הנהלת חשבונות. משלא  עשה כן ומשאינו עושה כן הוא נוטל עליו את הסיכון בדבר היכולת להוכיח את טענותיו התחשיביות.

6.       לאור האמור, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת הפרשי קצבת ילדים בסך של 10,454 ש"ח.

הפרשי הצמדה

7.       ביום 12.2.12 הגיש הנתבע תע"צ משלימה לענין הפרשי ההצמדה ונטען כי הפרשי ההצמדה (3,447 ש"ח) הובאו בחשבון הסכומים ששולמו. לתע"צ צורפו תדפיסי חשבון. משאין לנו סיבה שלא לקבל את התחשיב של הנתבע נדחית טענת התובעת בענין זה. מעבר לזה נציין כי התובעת לא צרפה את התחשיב שלה אלא רק נקבה בסכום המחושב, ואין בכך די.

סוף דבר

8.       אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת הפרשי קצבת ילדים בסכום של 10,454 ש"ח.

9.       כמו כן אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט (מעבר לסכומים שכבר נפסקו) בסך של 5,500 ש"ח. בסכום זה אנו מביאים בחשבון כי שומה על הנתבע להנחיל דרכים ברורות להצגת התחשיבים ובכך להבהיר למבוטח בצורה ברורה ופשוטה את תחשיביו. במקרה הנוכחי עמדה מול הנתבע מבוטחת שיודעת לעשות 'חשבון' ובמותב ישב נציג ציבור שהוא רואה חשבון, ואף על פי כן התחשיבים לא היו נהירים ופשוטים.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום,  י"ג ניסן תשע"ב, 5 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.